חזון הרשת
מייסדי הרשת זיהו שלושה אלמנטים מרכזיים הדורשים מענה:
1. אדם המצוי בסבך עמוק של בעיות מסוג זה אינו יכול להיחלץ מהמצב בכוחות עצמו.
2. בכדי לסייע לאדם לצאת מסבך זה של בעיות יש צורך במענה רב-מערכתי כוללני שיתייחס למכלול הבעיות של היחיד.
3. יש צורך בשינוי עומק ארוך טווח במדיניות החברתית-כלכלית-פוליטית.
הרשת מציעה מענה על-ידי הקמת קהילות סיוע מחוללות-שינוי (קס"ם), הפועלות הן כל אחת כיחידה בפני עצמה והן כחלק מרשת אזורית וארצית. מקורות ההשראה להקמת הקהילות הם מנהיגים דגולים כמהטמה גנדי, נלסון מנדלה, מרתין לותר קינג והדלאי לאמה והתנועות העממיות הלא-אלימות שהובילו.
"רשת בטחון חברתי" נוסדה בעקבות הצתתו העצמית של משה סילמן ז"ל בקיץ 2012, בהפגנה לציון שנה למחאה החברתית. משה סילמן נקלע אז למצוקה בריאותית, כלכלית ומשפטית, שלא הצליח להיחלץ ממנה. על אף פניותיו הרבות לרשויות המטפלות, לא זכה לקבל סיוע שיאפשר לו לשכור דירה ועמד בפני המציאות הקשה של הפיכתו לדר-רחוב.
הצתתו העצמית הטרגית והמזעזעת הייתה בעבורו אקט אחרון של מחאה לאחר שהייאוש הכריע אותו. המקרה של סילמן ז"ל האיר בעיה חברתית קשה שבמסגרתה אזרחים ישראלים רבים שנפגעו מן המדיניות החברתית–כלכלית-פוליטית נקלעים לסבך מעמיק של בעיות משפטיות, כלכליות, תעסוקתיות, בירוקרטיות ונפשיות, הקשורות אחת לשנייה ומזינות זו את זו.
מאז המקרה של סילמן ז"ל, הציתו עצמם שבעה אזרחים ישראלים נוספים וידוע על מקרים רבים נוספים של פגיעה עצמית הנובעת מהסתבכויות ומצוקות דומות. תופעה זו, שאינה ייחודית לישראל, מתפשטת על רקע משברים כלכליים, קפיטליזם קיצוני וקיצוץ דרמטי במנגנוני הרווחה הממשלתיים. בהעדר סיוע מהרשויות, או רשת בטחון אחרת, אזרחים רבים מצויים בסיכון להתדרדר לתהום ללא דרך להיחלץ ממנה.